מוסר הוא הבנה לגבי הטוב והרע בעולם, הקו הברור בין השחור ללבן, והוא חייב להיות מלווה בתחושת בושה עמוקה, כשכללי המוסר נשברים.

כי אין מוסר כפול ואין אפור. ואם לגנוב זה לא מוסרי, אז לא גונבים מאף אחד, אפילו לא מהאויב המר. באנגלית מכנים זאת "לעמוד על אדמה גבוהה", כשהכוונה היא למעמד הר סיני, כשירדו לעולם חוקי המוסר הראשונים. וזה היה הייחוד ביהדות. לא הדת, אלא הציווי המוסרי, שנחת לתוך עולם פגאני, שקידש את היצר. ואפילו קיימת סברה שהבסיס לאנטישמיות, הוא הכעס הקדום הלא מודע, על כך שהיהדות, והנצרות שאימצה זאת מאוחר יותר, עצרו את אורגיית הדחפים של פעם.

כי הצידוק המוסרי היחיד לפעולתנו, הוא הגנה עצמית, שמגיעה מתוך קדושת החיים, ואם יכנסו כאן סיבות זרות, כמו שנאה ונקמה, והתנהגויות כמו גניבה, ביזה וונדליזם, ובעיקר אם תעלם הבושה, אז בסוף עלול להתברר, שלמרות תבוסתו המלאה של החמאס בשדה הקרב, הוא הצליח לנצח, בלי שנרגיש, אם רוקן את לבבנו, ומילא אותו חמס.

נכתב על ידי תמיר ליאון אנתרופולוג יישומי בשיתוף אורי כרמי אנתרופולוג התנהגותי.

תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי

תמיר ליאון הרצאות תמיר ליאון פודקאסט פיתוח חוסן ארגוני - MRIO